לפרטים\הצעת מחיר
שם:
טלפון:
מייל:
כתובת:
הודעה:
שלח נקה טופס

רהיטים זה עולם בפני עצמו. באופן כללי הוא מכיל כמה עולמות גודלים כמו תאורה, כסאות, ארונות, שולחנות וכל מה שאפשר לדמיין בערך שנמצא תחת הקטגוריה הזאת שנקראת רהיטים.
רהיטים אים בצבעים שונים, בגדלים שונים, בעיצובים שונים, רהיטים שלילדים, רהיטים למבוגרים, רהיטים לסלון.
בעצם יש התאמה לכל דבר אפשרי כמעט, ובכל התאמה כזאת יש מבחן אינסופי כמעט (טוב, לא אינסופי, אבל בערך) משל רהיטים שאפשר לבחור מתוכם.

איקאה למשל עלתה על רעיון גאוני של התאם-זאת-בעצמך, מה שמאפשר לאנשים לא להיות דבוקים למבנה אחד ספציפי שמוצע להם אלא לשחק עם הקונספט של רהיטים ולבנות רהיטים שמתאימים בדיוק להם (בד"כ, יש גבול לאפשרויות).

אז מה זה בעצם רהיטים? רהיטים זה משהו שהוא די תלוי תרבות. תלוי תרבות במובן שבמקום אחד רהיטים יכולים להיות ספות, שולחנות מעוצבים וארונות רב-שימושיים עם פטנטים מודרניים, ובמקום אחר יכולים להיות רהיטים שהם סה"כ כריות ישיבה מרופטות ושולחן עץ רעוע.
זה תלוי תרבות מהבחינה שמה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים כדי לחיות חיים "סבירים" זה מותרות (ולפעמים הרבה יותר ממותרות) עבור תרבויות אחרות (מדינות עולם שלישי, למשל).
רהיטים שאנחנו חושבים שהם "מהותיים" בשבילנו הם בעצם תוצר של תרבות צריכה, הרגל לחיי מותרות גבוהים או איזו שהיא תפישה לגבי יוקרה, עושר, מעמד וכוח שמתבטא הרבה פעמים ע"י כסף (ואולי זו הסיבה שכל-כך הרבה גברים אוהבים מכוניות יוקרה ומתגאים בהן).

אז מאיפה הגיע הצורך הזה שלנו לקנות רהיטים?
נכון, זה עושה את החיים שלנו הרבה יותר נוחים. מקומות אחסון יצירתיים, דברים פשוטים כמו אחסון לגובה (בדוגמאות של ארונות) הופכים חללים שאחרת היו קטנים יחסית להרבה יותר מרווחים ונוחים (במיוחד כשהדברים נמצאים מאחורי דלתיים סגורות ולא חשופים אל העין, במיוחד בבתים שיש בלאגן בתוך הארונות שלהם ולשם הם מכניסים את כל הזבל כשהם מנקים).
מצד שני- כמה דברים מבין החפצים שיש לנו אנחנו באמת צריכים?
הפכנו לחברת צריכה שקונה דברים שהיא לא באמת צריכה ומאחסנת אותם בתוך רהיטים שאחרת לא היה לנו שום צורך בהם.
זה פרדוקס- חללי האחסון הפכו למשהו הרבה פחות מועיל, כי במקום לחסוך במקום הם משמשים לאגירת חפצים (ולפעמים אגירה אובססיבית)

אז מה אפשר לעשות? יש מומחים שעוזרים לאנשים להפריד בין מה שעיקרי בחיים שלהם (ובבית שלהם) לבין מה שטפל.
דוגמא אחת היא חוק פשוט שאומר שכל דבר שלא השתמשתם בו במשך יותר משנה- הולך לפח. רהיטים, מיותרים, כל שמלות היוקרה שעלו לנו הון ובטוח נלבש אותן מתי שהוא כשנהיה קצת יותר רזות, או הכד שהביא לנו הסבא-רבא שלנו לפני שהוא מת כאות הוקרה, אבל בפועל חוץ מהערך הסנטימנטלי שלו הוא לא שווה כלום ומעלה אבק במחסן- צריכים ללכת.
אחרי הכל- אנחנו לא חיים בעבר, אנחנו חיים בהווה (לפחות אנחנו אמורים). בהצלחה!